<h1>סידור רבינו סעדיה גאון</h1>
<h2>דף נג:</h2>
וכשגומרים את התפלה ואומרים ה' צורי וגואלי פוסעים לאחור שלש פסיעות כמו שהולכים לאחוריהם העבדים עד שיצאו מאת שטיח המלך. אח"כ יתן שלום, תחילה לימין ה"מזרח" שהוא שמאלו ואח"כ לשמאל ה"מזרח" שהוא ימינו, והשלום הזה אינו בדבור אלא הרכנת הראש משמאל המתפלל ומימינו בלבד, ולא ידבר דבר, אלא זה כיבוד למלאכים אחרי שיצא ידי חובתו לפני ה', כמו שכתוב [מלכים א' כ"ב, י"ט] וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו. ולפני כן, בשעה שהולכים אחורנית, צריך לכרוע גם כן.
<h2>דף עג:</h2>
והחלק הרביעי הצום, והוא עשרה בטבת וי"ג באדר וי"ז בתמוז ותשעה באב וג' בתשרי והחשוב בהם עשרה בתשרי שהוא צום הכפור. וצריך שנזכיר את מצוותיו, ונאמר כי באותו היום אסורים אנו באכילה ובשתיה וברחיצה, חוץ מלשם טהרה, ובסיכת ובנעילת הסנדל והנעל ובתשמיש המטה.
<h2>דף פא:</h2>
וצריך לצום בלילו וביומו, היינו שנפסיק את האכילה והשתיה עם שקיעת החמה בסוף יום ט' וכן לא נתחיל לאכל עד צאת הכוכבים בליל י"א.
<h2>דף פב.</h2>
וכשעברו ילדינו עשר שנים נאמר להם לצום בו, ולפני כן לא נמנע אותם ממה שאנחנו אסורים בו אלא מן הסנדל והנעל בלבד.
<h2>דף פד:</h2>
ופיקוח נפש מטביעה ושריפה דוחה שבת.
<h2>דף פז:</h2>
וצריך לעשות בו תשובה והיא בד' אופנים. עזיבת העבירות, והחרטה עליהן, ובקשת מחילה עליהן, וההבטחה שהחוטא לא יחזר עליהן. [וצריך] שנבקש סליחה איש מאחיו שעשה לו עול.
וצריך להתפלל ביום הזה חמש תפלות, ג' התדירות כמשפט יום חול ומוסף כמשפט כל יום קודש ותפלה נוספת אחרי מנחה הנקראת נעילה, כלומר חתימת היום. וצריך שנתודה בו את חטאותינו שש פעמים, מהן ה' בחמש התפלות שהזכרתי והששית בתפלת מנחה של יום ט' שהוא מעלי יוה"כ. וכך צריך לעשות, היהודי ילך בסוף יום ט' למקוה מים ויטבול בהם ובעלותו יברך על הטבילה. אח"כ יתפלל מנחה וכשיגיע להמברך את עמו ישראל בשלום יתודה את חטאיו בכללם בלי פירוט, והוא שיאמר אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אתה חופש כל חדרי בטן ורואה כליות ולב אין כל דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך יהי רצון מלפניך ייי אלהינו שתמחול לנו על כל עונותינו ותכפר לנו על כל פשעינו על חטא שחטאנו לפניך בשגגה ועל חטא שחטאנו לפניך בַזדון ועל חטא שחטאנו לפניך בסתר ועל חטא שחטאנו לפניך בַג0לוי ועל חטאים שאנו חייבין עליהן עשה ועל חטאים שאנו חייבין עליהן לא תעשה שנתק לעשה ועל חטאים שאנו חייבין עליהם מיתה בידי שמים ועל חטאים שאנו חייבין עליהם כרת ועל חטאים שאנו חייבין עליהם מלקות ארבעים בבית דין ועל חטאים שאנו חייבין עליהם הרג וחנק שריפה וסקילה על שגלויין לנו ועל שאינן גלויין לנו את שגלויין לנו ושאינן גלויין לנו כבר לפניך גלויין כדבר שנא' הנסתרות לייי אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת כי אתה סלחן לישראל מן העולם ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור ודברך אמת וקיים ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח. ויש שמים לה חתימה ב' אתה ה' האל הסלחן וזאת טעות מפני שאין זה מקום ברכה. והרוב ממנו אומרים אתה יודע רזי עולם בכפיפת הראש. אח"כ יאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון, ואם ירצה יאמר אלהי נצור לשוני מרע עד סוף הענין. אח"כ יסעד אחרי הודוי. וכן אם התאסף צבור, יתפללו מנחה ויתודה כל אחד לבדו, אח"כ יתפלל לפניהם החזן כדרכו בכל תפלת מנחה, וילכו להם ויסעדו. אח"כ יבואו לבית הכנסת ויתפללו מעריב. ותאור תפלת הלילה. מגן ומחיה ויגבה והמלך הקדוש אתה בחרתנו מכל העמים אהבתה אותנו רציתה בנו רוממתנו מכל הלשונות קדשתנו במצותיך קירבתנו מלכנו לעבודתך שמך הגדול הגבור והנורא עלינו קראתה ותודיענו משפטי צדקיך ותלמדנו לעשות מצות חקי רצונך ותתן לנו ייי אלהינו את יום הכפורים הזה לסליחה ולמחילה למחול בו על כל עונותינו ולכפר בו על כל פשעינו מקרא קדש זכר ליציאת מצרים אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו ביום הזה מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך כאמור אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור ונא' מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך וכת' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ייי תטהרו כי אתה סלחן לישראל מן העולם ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור ודברך אמת וקיים ומבלעדיך אין לנו מלך כי אתה הוא מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמך כל בית ישראל ומעביר אשמתנו בכל שנה ושנה ב' אתה ייי מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכפורים. ואסור לומר אלא אתה אחרי ובלעדיך, ואם אמר טעה בהוספתו.
ורבים מחבירינו מוסיפים בתפלות יום הכפורים אצל זכר ליציאת מצרים אבל חטאנו עוינו פשענו מרדנו וסרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו וזה מותר להוסיף. ותפלת שחרית ומנחה ונעילה כמו שתארתי בתפלת מעריב, אלא שבוידוי בנעילה אחרי התפלה אין אומרים אתה יודע רזי עולם אלא אומרים במקומה מה נאמר לפניך יושב במרום ומה נספר לפניך שוכן שחקים כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מלספר ואתה ייי טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך מה אנו ומה חיינו מה חסדנו מה גבורתנו ומה אמונתנו לפניך ייי אלהינו הלא כל גבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל וכל מעשינו תוהו וימי חיינו הבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל ואתה הבדלתה אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך כי מי יאמר לך מה תפעל ומה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו ותתן לנו ייי אלהינו את יום הכפורים הזה קץ מחילה לכל דורותינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות רצונך בלבב שלם כדב' שנא' דרשו ייי בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ייי וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח כי אתה סלחן לישראל מן העולם ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור ודברך אמת וקיים ובלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח [ויש מוסיפים בה] כי אתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ורוצה אתה בתשובת השבים ואי אתה חפץ במיתתם כד' שנאמ' החפוץ אחפץ מות רשע נאם ייי אלהים הלא בשובו מדרכיו וחיה ונא' כי לא אחפץ במות המת נאום ייי אלהים והשיבו וחיו ונא' אמר אליהם חי אני נאם ייי אלהים אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל. ותפלת מוסף היא כרגיל. אתה בחרתנו, ומפני חטאינו והפסוקים ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם כל מלאכה לא תעשו והקרבתם עלה לייי ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים יהיו לכם ומנחתם ונסכיהם כמדובר אלי [עד] ושני תמידין כהלכתן אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו וג'. והתפלה בצבור בד' אופנים. במעריב לא יעבר החזן כלל לפני התיבה, אלא אם הוא שבת יאמר מגן אבות בדברו כמו שהוא לשבת, ותו לא. ובתפלת מנחה יאמר החזן אתה בחרתנו וכשיגיע לזכר ליציאת מצרים יאמר אתה יודע רזי עולם, וכשיגיע ללעשות את כל דברי התורה הזאת יאמר אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעונותינו ביום הזה מפני שאין אומרים בתפלת מנחה סליחות ורחמין. אבל בתפלת תמיד ונעילה מכיון שאומרים בהן סליחות ורחמין, כשהחזן מגיע לזכר ליציאת מצרים יאמר אתה יודע רזי עולם ואח"כ יאמר את התחלת הסליחות ר"ל כי על רחמיך הרבים כמו שאבאר. ויאמר מה שהוא רוצה מן הסליחות וחתימתן עד כי אסלח לאשר אשאיר. אחר כך יאמר אלהינו ואלהי אבותינו מחול, מפני שאין מן העיקר לומר בשתי התפלות האלה פיוטי הכפור, אלא עיקר הוא לאמרם רק בתפלת מוסף. ולכן כשיגיע בה החזן לזכר ליציאת מצרים יאמר אתה יודע ויאמר מפני חטאינו עד ושני תמידין כהלכתן, ויאמר את הפיוט ומה שצריך לו אח"כ את הסליחות וחתימתן אח"כ אלהינו ואלהי אבותינו מחול.
